מתי אתם חוזרים הבייתה? - מעולם לא עזבנו.

היום לפני חודשיים, ילדתי את אולי ביתנו השניה בלידת בית מושלמת. המחשבה ללדת בבית התגלגלה אצלי כבר כמה שנים ולצערי לא מימשתי אותה בלידה הראשונה עם מיה. 

בהיריון עם אולי, עם הניסיון שצברנו מהלידה של מיה (בעיקר מה אנחנו לא רוצים לחוות שוב), ועם עזרתה של פאולה אגי המושלמת שאצלה עשינו קורס היפנובירתינג' בהיריון של מיה (מומלץ ביותר!) - הגיעה ההחלטה ללדת בבית! כך הגענו לאיה ויובי, שאין מספיק מילים לתאר כמה זכינו בהן הפגישות איתן היו מדוייקות כל כך, הרגשתי מפעם לפעם אייך אנחנו מתקרבות יותר ויותר. היה להן כל כך חשוב להן להכיר אותי, אותנו... להבין מה יכול לעלות בלידה, ואייך הן יכולות להיות שם לעזר, לא רק פיסי אלא גם נפשי. הן פעם אחר פעם שמו דגש על החשיבות של אחרי הלידה, שאני אהיה חזקה פיסית, שהמקרר יהיה מלא, שתהיה לי עזרה וסביבה תומכת - דברים שלא חשבתי עליהם וברור שאף אחד לא דאג להם בלידה של מיה. 

בזכותן, חוויתי לידה חיובית, עוצמתית, קלה וזריזה. המקצועיות שלהן עזרה לי בכל שלב לקדם, להקל, ולהגן עליי. הלב הענק שלהן קיבל אותי אליו והן עטפו וחיבקו אותנו לאורך כל התהליך, תוך כדי הלידה וגם הרבה אחריה. הן זיהו בול למה אני זקוקה בכל שלב. הן אפילו הנציחו את השליה של אולי מתחת עץ המנגו של איה! לידן הרגשתי בטוחה, חופשיה להיות עצמי ולקבל לזרועותיי את אולי.

לנצח אודה לכן בנות שהעניקתן לי את החוויה המדהימה הזו שכל כך ייכלתי לעצמי.